מהי זכיינות

זכיינות הינה שיטת מסחר לפיה חברה מזכה (נותנת הזיכיון) מעניקה לאדם פרטי או לחברה אחרת (מקבל הזיכיון), תמורת תשלום, זכות שימוש במותג שבבעלותה ובמוניטין שצברה, למכירת מוצרים ושירותים. על מקבל הזיכיון לפעול בהתאם לסימני המסחר וההיכר של נותן הזיכיון ובתמורה עליו לשלם לנותן הזיכיון עמלה ותמלוגים. בדרך כלל, הסכם זיכיון מלווה בסיוע בהקמת הסניף, הדרכת הצוות ועזרה נוספת מצד החברה המזכה. לאחר הקמת הסניף, החברה המזכה ממשיכה לגלות עניין בזכיין, לסייע בניהול העסק ולפקח עליו.

ביקוש לזיכיונות
ניהול עסק שהנו חלק מרשת מזכה ומוכרת הנה שיטה התופסת תאוצה, בעיקר בתקופה הכלכלית הקיימת כיום. הביקוש הגבוה של יזמים לפעול כזכיין ולא כעצמאי נובע מסיכויי השרידות הגבוהים יותר שרשתות מציעות (1 מכל 3 עסקים שפועלים בזכיינות שורד את השנה השביעית, בעוד בעסקים מקבילים שפועלים לבדם שורד רק 1 מתוך 4), וכן לנוכח דרישת יזמי הנדל”ן שמעדיפים נוכחות של רשתות, המשמשות כעוגנים בנכסיהן, על פני עסקים “פרטיים” ועלומים.

היתרונות במודל הזכיינות (רשימה חלקית)
– במצב של רכישת זיכיון של רשת קיימת, אשר לה מוניטין ומיתוג קיימים ברמת המוצר ושיטות המכירה, הסיכון שהזכיין נוטל בפתיחת סניף נוסף הוא נמוך יותר.
– ההדרכה והתמיכה הניתנות לזכיין על ידי החברה המזכה, עשויות לספק אפילו אדם ללא ניסיון או אדם בעל ניסיון מצומצם בתחום, סיכוי טוב להקים עסק מצליח.
– אף על פי שהזכיין הולך בדרך עצמאית ואינו שכיר, שכן דרך הזכיינות מהווה דרך עצמאית, הוא אינו נותר לבדו להתמודד עם הסיכונים והבעיות שבניהול העסק.

החסרונות במודל הזכיינות (רשימה חלקית)
– הגבלת עצמאותו של הזכיין. הוא נדרש לפעול על פי נהלי הרשת. זכיין יכול אומנם להציע הצעות לשיפור, אך לחברה המזכה בלעדיות בקבלת החלטות ושינויים במערכת.
– בידי החברה המזכה נותרת שליטה מוחלטת על טיב המוצרים ו/או השירותים המוצעים, על מחירי הקניה והמכירה ועל הוצאות נוספות של הזכיין.
– תפקודם הלקוי של זכיינים בודדים וחלשים ברשת עלול להסב נזק למוניטין של זכיינים אחרים הפועלים במסגרת הרשת ואף להביא לקריסת הרשת הזכיינית.
– קושי בביטול הסכם הזיכיון וההוצאות הכרוכות בכך.

זכויותיו והתחייבויותיו של המזכה
מתן רשות להשתמש בשם מסחרי, התחייבות למתן בלעדיות באזור מסוים, התחייבות לספק סחורה איכותית, התחייבות למתן יעוץ ניהולי שוטף, התחייבות לשמור על האינטרסים הלגיטימיים של הזכיין מול צדדים שלישיים ושמירה על קניין רוחני. בתמורה לאמור לעיל יקבל המזכה דמי זיכיון ותמלוגים שוטפים ולרוב גם דמי זיכיון ראשוניים.

זכויותיו והתחייבויותיו של הזכיין
תשלום דמי זיכיון ותמלוגים, התחייבות לנהל את העסק על פי נהלי המזכה, התחייבות לעשות כמיטב יכולתו לקידום הרשת וכד’. מנגד, מוקנית לו הזכות ליהנות מכל התחייבויות המזכה כאמור לעיל ובעיקר להשתמש בשם המסחרי של המזכה שצבר מוניטין בתחומו.

דברים שחשוב לדעת טרם נכנסים לתחום הזכיינות:

1. יכולת השקעה ראשונית ושיקולים כספיים – הדבר הראשון לו זקוק אדם אשר מעוניין להיות זכיין הינו סכום כסף ראשוני אשר איתו הוא יוכל לשלם עבור דמי הזיכיון וכמובן, להקים את העסק. כמובן, ככל שמדובר ברשת גדולה יותר ובעלת מוניטין דמי הזיכיון הינם גבוהים יותר ולכן חשוב מאוד להיות בעל יכולות כלכליות לפני רכישה של זיכיון עבור חברה כזו או אחרת. וכפועל יוצא יש לבחון שיקולים נוספים:
1.1. האם העסק רווחי- מה יהיה הרווח הגולמי ומה יהיו ההוצאות במטרה להגיע לרווח נקי, כמה זמן בממוצע נדרש על מנת להחזיר את ההשקעה הראשונית, האם נתונים אלו כוללים את המשכורת והחזר של כספי מימון.
1.2. בחינת הסכם הזיכיון, תנאיו, הסדרים בו הוא כובל, אפשרויות שהוא נותן ועוד.
1.3. פרסום וקידום העסק- מהי מידת ההשקעה של בעל הזיכיון בפרסום וקידום המותג של הרשת ושל הזכיינים. איזה סיוע ותמיכה יינתנו לבעל הזיכיון לצורך פרסום וקידום מקומי.
1.4. הכשרה וליווי התחלתי- יש לבדוק אלו שירותים התחלתיים מספק בעל הזיכיון. האם הוא מעביר הכשרה, האם יש לשלם עבור ההכשרה ושלל פעלים יוצאים של כך.

2. היכרות עם תחום הזיכיון ושיקולים אישיים – אם אדם מעוניין לרכוש זיכיון בתחום כלשהו , הוא חייב להכיר את התחום ולהבין בו אחרת הוא לא יצליח לנהל את העסק בצורה טובה וייתכן מאוד כי הרשת עצמה גם לא תבחר בו להיות זכיין שלה.

3. חשיבה לעתיד ושיקולים מקצועיים – הסכם הזכיינות עשוי לחייב לתקופה שבין חמש עד עשר שנים. לכן, רצוי להשקיע כמה זמן שנדרש כדי לחקור ולבחון בצורה יסודית את הזיכיון שבו מתעניינים.

הנושא ברגולציה
חרף העובדה שבישראל אין חקיקה בענף הזכיינות ומערכת היחסים בין הרשתות המזכות לזכיינים מתבססת בעיקר על חוק החוזים וחקיקה בתחום הקניין הרוחני, נראה כי המרכז לקידום זכיינות פרסם בשנת 2006 את הקוד האתי לזכיינות אשר מנחיל כללים במערכת היחסים בין הרשת הזכיין. מדובר בקוד וולונטרי אשר לא כל רשת חייבת לחתום עליו, אך כמה עשרות רשתות מזכות חתמו עליו וע”י כך קבעו סטנדרטים חדשים לענף. הקוד האתי בין השאר כולל מג”ן לזכיין (מסמכי גילוי נאות) אשר מקביל ל UFOC האמריקאי.

עו”ד רם תורן – ראש המחלקה המסחרית ומומחה לדיני זכיינות, גדעון פישר ושות’

עיצוב האתר ע"י קבוצת "הארץ"